פסק-דין בתיק ע"פ 7860/10

השופט צ' זילברטל:

1.        ערעור על הכרעת דינו מיום 25.2.2010 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בת"פ 8051/07 (כב' השופט י' צלקובניק; להלן: הכרעת הדין), בגדרה הורשע המערער בעבירות הקשורות בגניבת רכב; ועל החלטתו מיום 6.8.2012 (להלן: ההחלטה), שלפיה נותרה הכרעת הדין על כנה, לאחר שבמסגרת ערעור זה הוחזר אליו הדיון לשמיעת ראיות נוספות. לחלופין, ערעור על גזר הדין מיום 14.9.2010 בגדרו נדון המערער, בין היתר, לתקופת מאסר כוללת של 17 חודשים.

           ברקע הפרשה, כפי שיפורט להלן, קשירת קשר וגניבתה של מונית. השאלה אשר נדונה בפנינו עניינה בזהותו של אחד מחבורת הגנבים, ובמוקדה - האם הוכח ברמה הנדרשת בפלילים, כי מדובר במערער.

רקע והליכים קודמים

2.        כעולה מהכרעת הדין, במועד התרחשות האירועים נשוא כתב האישום, שימש המערער - אליהו אלפסי (להלן: אלפסי) כמפעיל עצמאי של מונית מסוג סקודה פאביה הנושאת את מספר הרישוי 59-628-25 (להלן: המונית), אשר היתה שייכת למר שאול שהי אמיר (להלן: הבעלים). אלפסי שילם לבעלים דמי שימוש קבועים עבור המונית בסך של 1,500 ש"ח לשבוע. על פי הנטען בכתב האישום, במהלך שנת 2006 ערכה המשטרה מבצע למיגור פשיעה בתחום עבירות הרכב. במסגרת זו היא הפעילה סוכן סמוי ושוטר סמוי (להלן: הסוכן והשוטר) שהתחזו למתווכים ואשר עמדו בקשר עם סוחרים בכלי רכב גנובים. במסגרת האישום השלישי בכתב האישום (הוא האישום היחיד בו הואשם) יוחס לאלפסי, כי קשר קשר עם נאשם אחר, אלעד חזיזה (להלן: חזיזה) לגנוב את המונית. לשם ביצוע הגניבה, נטען, מסר אלפסי לחזיזה או למי מטעמו את המונית, יחד עם מפתח המונית ומסמכיה. במסגרת הקשר המתואר, פנה חזיזה ביום 27.11.2006 לסוכן, אשר הפנה אותו לשוטר, לו הציע חזיזה לרכוש מידיו את המונית. בהמשך, באותו היום בשעה 18:11 או בסמוך לה, לאחר תיאום טלפוני מוקדם בין השניים, נפגשו חזיזה והשוטר בחניון קניון אשדוד. במעמד זה, מסר חזיזה לידי השוטר את המונית, את מסמכיה, את הצופן ל"קודן" שמותקן בה, את השלט האלקטרוני שלה ואת המפתח. בתמורה מסר השוטר לחזיזה סכום של 7,000 ש"ח. כן סוכם בין השניים, כי השוטר ידאג להעביר את המונית לשטחי הרשות הפלסטינית ולמוכרה שם, וכי לאחר מכן ישיב לחזיזה את מפתח המונית ומסמכיה. עוד באותו ערב השיב השוטר לחזיזה את המסמכים ואת המפתח - אשר כפי שיפורט בהמשך, אין חולק כי סומן על-ידי המשטרה בסימון סמוי. הלה, כך נטען, העבירם חזרה לאלפסי, שמסרם לבעלים. מאוחר יותר באותו היום, בשעה 22:27 או בסמוך לכך, מסר אלפסי בתחנת המשטרה באשדוד הודעה כוזבת לפיה המונית נגנבה ממנו במהלך אותו ערב ממקום חניה באשדוד.

           לפיכך הואשם אלפסי בקשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); במסחר ברכב גנוב, לפי סעיף 413יא לחוק; בגניבת רכב, לפי סעיף 413ב לחוק; ובמסירת הודעה כוזבת לפי סעיף 243 סיפא בצירוף סעיף 29(ב) לחוק.

3.        בבית המשפט המחוזי כפר אלפסי באישומים, ואילו חזיזה, במסגרת הסדר טיעון, הודה במיוחס לו והורשע. לטענת אלפסי, הוא לא היה מעורב כלל בגניבה, לא ידע על מעשיו של חזיזה ועל מכירת המונית לשוטר, וודאי שלא נטל בהם חלק. לדבריו, ביום הגניבה החנה את המונית בסמוך למגרש כדורגל והלך לצפות במשחק. במהלך המשחק נגנבה המונית והוא הבחין בכך בגמר המשחק, מששב למגרש החניה.

(א)      המסכת הראייתית שנפרשה בפני בית המשפט המחוזי כללה את הראיות והעדויות הבאות:

           סימון המפתח - לאחר שחזיזה מסר את מפתח המונית לשוטר, סומן המפתח על-ידי המשטרה (המפתח והשלט - מוצג ת/33; צילומם - מוצג ת/40; מזכר ביצוע הסימון - ת/31; צילום ביצוע הסימון - מוצג ת/15). אותו מפתח מסומן, הוא המפתח שהועבר על-ידי הבעלים לחברת הביטוח, וממנה - למשטרה. 

             פירוט שיחות - הוגש פירוט השיחות מהטלפון הנייד של חזיזה (מוצג ת/36), ממנו עולה כי ביום הגניבה בשעה 15:59:11 התבצעה שיחה מחזיזה לאלפסי - משך השיחה 49 שניות. בשעה 16:06:14 התבצעה שיחה מחזיזה לשוטר (להלן: השיחה הראשונה) - משך השיחה 49 שניות אף היא. בשעה 16:07:31, התבצעה שיחה מחזיזה למספר 057-7864450 begin_of_the_skype_highlighting 057-7864450 ללא תשלום  end_of_the_skype_highlighting (להלן: המירס) - משך השיחה 24 שניות (להלן: השיחה האמצעית). שיחה נוספת מחזיזה לשוטר התקיימה בשעה 16:08:17 (להלן: השיחה השניה) - משכה של זו 33 שניות.

             תמליל השיחות - השיחות שהתקיימו בין חזיזה לבין השוטר תומללו והוגשו אף הן לבית המשפט (מוצג ת/39). מן התמליל עולה שבשיחה הראשונה נשאל חזיזה האם במונית מותקנים אמצעי איתור, לכך השיב חזיזה: "אני שואל אותו [נראה שהכוונה לבעל השליטה במונית, צ.ז.] עכשיו, אני חוזר אלייך". בשיחה השניה משיב חזיזה לשוטר, כי לא מותקן במונית אמצעי איתור, ובנוסף, לשאלת השוטר עד מתי יש להשיב את המפתח עונה חזיזה: "עד איזה שמונה בערב ככה תוכל להחזיר לי". מטבע הדברים השיחה שהתקיימה בין שתי השיחות הנ"ל ("השיחה האמצעית") לא הוקלטה.

             דו"ח הפעולה של מפעילו של השוטר- בדו"ח שרשם מפעילו של השוטר מר דני בן-דוד (להלן: המפעיל) מיום 28.11.2006 (מוצג ת/25), הוא מציין, כי ביום הגניבה בשעה 15:30 יצר חזיזה קשר עם הסוכן והציע לו לקיים את ה"עיסקה". הסוכן הפנה את חזיזה לשוטר. בהמשך הוא מציין, כי בשעה 16:07 התקשר חזיזה אל השוטר וביקשו שייצא אל נקודת מפגש מוסכמת, השוטר שאל את חזיזה האם מותקנים במונית אמצעי איתור, והלה הבטיח להשיבו דבר. בשעה 16:08 יצר חזיזה קשר בשנית והודיע שלא מותקנים אמצעי איתור, וכי הוא צריך לקבל חזרה את המפתח עד לשעה 21:00, כיוון שהנהג יצטרך אז להתלונן במשטרה על הגניבה. כאמור, שיחות אלו תומללו והוגשו לבית המשפט; אל מהותן ותזמונן של שיחות אלו ושל שאר השיחות שקיים חזיזה, ובפרט השיחה אל המירס ("השיחה האמצעית"), נידרש בהמשך. 

           חקירת הבעלים ועדותו - בעימות שנערך במשטרה ביום 30.1.2007 (מוצג ת/42) בין הבעלים לבין אלפסי, העיד הבעלים, כי למונית היה מפתח אחד בלבד בו החזיק אלפסי. לדבריו, העותק השני של המפתח אבד בשנת 2005. על גרסה זו שב הבעלים בעדותו בבית המשפט המחוזי (פרוטוקול הדיון מיום 16.6.2009, עמ' 10 ועמ' 30). עוד העיד הבעלים, כי קודם לאלפסי נהגו במונית נהגים אחרים אחדים, וכי אלפסי עבד על המונית כחודשיים-שלושה טרם הגניבה (שם, בעמ' 10). 

             חקירותיו של אלפסי במשטרה - בחקירתו במשטרה מיום 30.1.2007 (מוצג ת/41) הכחיש אלפסי היכרות מעמיקה עם חזיזה וטען כי זו היתה שטחית ביותר. כן טען, כי לא היה בקשר עם חזיזה ביום הגניבה. משעומת עם פירוט השיחות לא הכחיש כי ייתכן שאכן קוימה שיחה ביניהם באותו הזמן. בחקירתו מיום 6.3.2007 (מוצג ת/43) הוצג בפני אלפסי המפתח המסומן והוא נשאל האם הוא מזהה אותו, תגובתו היתה: "זה מפתח של סקודה. נראה לי שזה המפתח של המונית שנגנבה לי" (שם, בשורה 3).

             עדות אלפסי בבית-המשפט - בעדותו בבית המשפט (פרוטוקול הדיון מיום 22.10.2009) שב אלפסי על הגרסה אותה השמיע במשטרה. ביחס לזיהוי המפתח בחקירה המשטרתית, העיד כי דבריו במשטרה עוותו וכי תשובתו לשאלת זיהוי המפתח הסתכמה באמירה לפיה מדובר במפתח של סקודה, וכי לא אמר שמדובר דווקא במפתח שלו. כמו כן טען אלפסי, כי זיהוי המפתח נעשה באמצעות תצלומו שהוצג לו על-גבי צג מחשב ולא באופן ישיר. באשר לשאלה כיצד ידע חזיזה כי בכוונתו לצפות במשחק כדורגל השיב, כי יתכן שמסר לו את הדברים אקראית במסגרת נסיעה או במסגרת שיחת טלפון.

             עדות השוטר - בעדותו בבית המשפט (פרוטוקול הדיון מיום 11.6.2009) העיד השוטר, כי חזיזה אמר לו שבעליה של המונית אינו קשור בעניין, וכי נהג המונית הוא המעורב בקשירת הקשר. בנוסף, לפי עדות השוטר, ציין חזיזה שצריך להשיב את המפתח לנהג המונית עד לסיום המשחק, וכי הנהג צופה במשחק באותו הזמן שבו שוחחו (שם, בעמ' 5-4). עוד הוסף, שבעת מסירת הרכב היה עם חזיזה אדם נוסף שלא נודע מי הוא (שם).

(ב)      אלפסי לא חלק על כך שהמונית נגנבה על-ידי חזיזה; כי מפתח המונית שנמסר על ידי חזיזה לשוטר סומן בסימון סמוי על ידי המשטרה, ללא ידיעת חזיזה, והוחזר לידיו של חזיזה; כי אותו מפתח מסומן הגיע לידי הבעלים, אשר העבירו לידי חברת הביטוח, וממנה - לידי המשטרה. המחלוקת בין הצדדים התייחסה לזהותו של האדם שאיפשר לחזיזה לקחת את המונית ולמוסרה לשוטר. לטענת אלפסי, לא הוכח מעבר לספק סביר, כי היה זה הוא אשר מסר את המפתח והמסמכים לידי חזיזה. אלפסי העלה את הסברה לפיה היה זה הבעלים אשר עשה כן, וזאת, על מנת להונות את חברת הביטוח.

(ג)       המדינה טענה מנגד, כי ניתן לבסס את האישום נגד אלפסי על יסוד עדויותיהם של הסוכן והשוטר, בדבר הקשר שיצר עימם חזיזה על-מנת למכור את המונית; על הודאתו של חזיזה בעובדות כתב האישום, בו נאשם גם אלפסי; על כך שלפי עדות הבעלים המפתח המסומן נמסר לו מאת אלפסי, וכי קיים רק מפתח אחד למונית; על פירוט השיחות מהטלפונים הניידים של חזיזה ושל אלפסי המעיד על קיום שיחה ביניהם ביום האירוע; וכן על דבריו של חזיזה לשוטר, לפיהם ידע מראש היכן תהיה המונית ביום האירוע, וכי יש להשיב את המפתח לידי הנהג, עד למועד סיום המשחק. כאן יודגש כי חזיזה כלל לא העיד בבית המשפט, כך שלא ניתן להסתמך על עדויות בנוגע לתוכנם של דברים שאמר לאחרים, על הודאתו וכו'.

4.        בהכרעת דינו מיום 25.2.2010, הרשיע בית המשפט המחוזי את אלפסי במיוחס לו. בית המשפט ביסס הרשעה זו על הקביעות הבאות: קיימות עדויות בדבר שיתוף פעולה בין אדם בעל נגישות למונית לבין חזיזה; יש לשלול אפשרות של מעורבות הבעלים במעשה; התקיימו שיחות בין אלפסי לבין חזיזה במקביל לתיאום מסירת המונית מול השוטר; וישנה הקבלה בין לוח הזמנים של אלפסי למועדי הגניבה. להלן יפורטו הדברים: